מבנה הבחינה הפסיכומטרית

הבחינה הפסיכומטרית שניגשים אליה היום היא הבחינה הדו-תחומית: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, בלי אנגלית. מועד ספטמבר 2026 היה האחרון שכלל פרקי אנגלית, וכל מועד שאפשר להירשם אליו עכשיו הוא במתכונת החדשה. הציון הכללי נשאר בסולם 200–800.

יום הבחינה: שישה פרקים

הפרק הראשון הוא תמיד מטלת הכתיבה. אחריו באים 5 פרקי ברירה — כך נקראים הפרקים שכל שאלה בהם היא רב-ברירתית, עם ארבע אפשרויות לבחירה — בני 20 דקות כל אחד. 4 מהם נספרים לציון, שניים בכל תחום; אחד נוסף הוא פרק ניסיוני שמאל״ו משתמשת בו לבדיקת שאלות חדשות ולהשוואה בין מועדים, והוא אינו משפיע על הציון כלל.

130 הדקות הן סכום הזמן המוקצב לפרקים עצמם — 30 דקות למטלת הכתיבה ועוד 5×20 דקות לפרקי הברירה. זהו זמן פתרון נטו: חלוקת חוברות, הנחיות והפסקות מוסיפות עליו, ויום הבחינה בפועל אורך כשלוש שעות וחצי. שתי נקודות שכדאי להפנים: אי אפשר לדעת במהלך הבחינה איזה פרק הוא הניסיוני, ולכן יש להתייחס לכל הפרקים באותה רצינות; וסדר הפרקים נקבע על ידי מאל״ו ומשתנה בין נבחנים, כך שאי אפשר לתכנן מראש מתי יגיע התחום החזק שלכם. הפירוט המחייב באתר מאל״ו.

הפרקים הנספרים, וכמה זמן נשאר לשאלה

לכל תחום שני פרקים נספרים. העמודה האחרונה היא חלוקה פשוטה של זמן הפרק במספר השאלות — לא הנחיה, אלא קנה מידה: כך נראה התקציב שכל שאלה מקבלת אם לא מבזבזים אף שנייה.

בסך הכול 86 שאלות נספרות, לעומת 130 במתכונת התלת-תחומית. מספר השאלות בפרק ומשך הפרק לא השתנו ברפורמה — הם מופיעים באותה צורה בכל 26 הבחינות להתנסות שמאל״ו פרסמה בין 2019 ל־2025.

המספר הזה הוא תקציב, לא הנחיה — והוא שימושי רק כשיודעים מה הקצב האמיתי שלכם מולו. זה בדיוק מה שתחקור הפרק בפסיכו-בוסט עושה: הזמן נמדד לכל שאלה בנפרד, ובסוף הפרק אתם רואים באיזה סוג שאלה חרגתם מהתקציב, אילו שאלות בלעו זמן שלא היה להן, וכמה שאלות בסוף הפרק שילמו על כך. בפרק של 20 דקות ההפרש הזה הוא בדרך כלל ההבדל בין לפתור את קטע הקריאה ובין לנחש את שאלותיו.

מה יש בכל פרק

סוגי השאלות קבועים, והסדר שלהם בתוך הפרק כמעט תמיד זהה. המספרים למטה הם המיקום בתוך הפרק, לפי הבחינות להתנסות של מאל״ו.

עקומת הקושי בתוך הפרק

הפרק אינו מסודר מהקל לקשה מתחילתו ועד סופו. הוא מסודר כך בתוך כל גוש בנפרד: האנלוגיות עולות בקושי מ־1 ל־6, ואז הקושי מתאפס וגוש ההסקה מתחיל שוב מהקל. אותו דבר בפרק הכמותי, בכל אחד משני גושי השאלות ובגוש התרשים. משמע יש בפרק כמה "התחלות קלות", ולא אחת.

שלוש מסקנות מעשיות מכך:

• שאלה קשה בשאלה 5 אינה סימן שהפרק קשה. היא סימן שאתם בסוף הגוש הראשון. השאלה הבאה, הראשונה בגוש הבא, תהיה בדרך כלל קלה יותר ממנה.
• להיתקע בסוף גוש זה המחיר הגבוה ביותר. דקה שנשרפת על השאלה הקשה ביותר בגוש נלקחת מהשאלות הקלות שפותחות את הגוש הבא — ושתיהן שוות נקודה אחת בדיוק.
• קטע הקריאה הוא החריג. הוא אינו מסודר לפי קושי אלא לפי סדר הקטע, והוא יושב בסוף — כך שמי שהתעכב קודם מגיע אליו בלי זמן, בלי קשר לרמתו.

מטלת הכתיבה

הפרק הראשון בבחינה, ולרוב זה שמדברים עליו הכי פחות — למרות שהוא רבע מהציון בחשיבה מילולית, ובבחינה הדו-תחומית החשיבה המילולית היא חצי מהציון הכללי. כלומר מטלת הכתיבה לבדה שווה כשמינית מהציון. מוצגת סוגיה קצרה ובצידה שאלה, וצריך לכתוב חיבור עיוני מנומק.

• 30 דקות לנבחנים בעברית (35 דקות בשפות אחרות), ויותר מכך למי שאושרה לו התאמת היבחנות — בקשה שמוגשת למאל״ו בנפרד ומראש, ולא ביום הבחינה.
• 25 עד 50 שורות — יש מינימום ויש מקסימום, ואין לחרוג משורות גיליון הכתיבה. חיבור קצר מ־25 שורות וחיבור שגולש מעבר ל־50 שניהם נפגעים בציון.
• בעברית בלבד, בעיפרון בלבד, ועל גיליון הכתיבה הייעודי — הטיוטה אינה נבדקת, ואי אפשר לקבל גיליון כתיבה נוסף או להחליף אותו.
• הציון המילולי מורכב מ־75% פרקי הברירה ו־25% מטלת הכתיבה.

איך המטלה נבדקת

החיבור נקרא בידי שני מעריכים, בנפרד. כל אחד מהם מדרג אותו לפי ממדים — התוכן והטיעון, הארגון והמבנה, והלשון — וכל ממד מקבל ציון בסולם 1–6. אם בין שני המעריכים נפער פער ניכר, החיבור עובר למעריך שלישי.

• זה אומר שאין "תשובה נכונה": אין עמדה שמזכה בניקוד ואין עמדה שמפסידה אותו. מדורגת הדרך שבה טענתם מנומקת, מאורגנת וכתובה.
• וזה גם אומר שסולם של שישה שלבים הוא גס. ההפרש בין 4 ל־5 בממד אחד הוא הפרש גדול בציון המילולי, ולכן דווקא כאן שיפור קטן בכתיבה שווה הרבה — בעיקר למי שלא תרגל את המטלה כלל.

אומדני הציון שמאל״ו מפרסמת בסוף כל בחינה להתנסות מתעלמים מהמטלה במפורש ומניחים שרמת הכתיבה זהה לרמת פרקי הברירה — כלומר גם אומדן שחישבתם בעצמכם אינו כולל אותה.

זה גם החלק שהכי קשה לתרגל לבד, כי חיבור בלי שמישהו קורא אותו הוא בעיקר תרגול בכתיבת חיבורים שלא נבדקים. בפסיכו-בוסט מטלת הכתיבה היא מסך שלם: אפשר לקחת מטלה מהמאגר או להזין סוגיה משלכם, לכתוב מול אותו שעון של 30 דקות (ועם תוספת הזמן, למי שאושרה לו התאמה), ולקבל חזרה משוב כתוב על הטיעון, המבנה, הלשון והאורך. ואם אתם מתאמנים כמו בבחינה — בעיפרון, על דף — אפשר פשוט לצלם את הדף ולשלוח אותו לבדיקה.

איך נבנה הציון

הציון עובר ארבעה שלבים, ולא אחד:

1. ציון גלם — מספר התשובות הנכונות בכל תחום, משני הפרקים יחד. אין קנס על תשובה שגויה: כל שאלה היא רב-ברירתית עם ארבע אפשרויות, ולכן אין שום סיבה להשאיר שאלה ריקה.
2. ציון תחום בסולם אחיד 50–150 — ההמרה אינה ליניארית ואינה זהה בין התחומים, וגם לא בין נוסחי בחינה. ראו למטה.
3. ציון משוקלל — בבחינה הדו-תחומית: החשיבה המילולית והחשיבה הכמותית במשקל שווה.
4. ציון כללי 200–800 — המרה של הציון המשוקלל לפי טבלת טווחים.

בנוסף לציון הכללי חושבו במתכונת התלת-תחומית גם ציוני הדגשים — ציון בהדגש מילולי וציון בהדגש כמותי, שבהם אחד התחומים מקבל משקל כפול שלושה. מאל״ו טרם פרסמה נוסחאות הדגש לבחינה הדו-תחומית, ולכן אנחנו לא מציגים כאן נוסחה שלא פורסמה. אם החוג שאליו אתם ניגשים בוחר לפי ציון הדגש — וחלק מהחוגים עושים זאת — בדקו מולו איזה ציון הוא משתמש בו השנה.

מה הציון שלכם אומר ביחס לשאר הנבחנים

ציון 600 הוא מספר חסר משמעות עד שיודעים מי עוד קיבל אותו. הטבלה הבאה היא טבלת "תרגום הציון לאחוזים" של מאל״ו, והיא מבוססת על כלל אוכלוסיית הנבחנים בשנים האחרונות. היא מופיעה בזהות מלאה בכל 26 החוברות שנבדקו — כלומר, בניגוד לטבלת ההמרה, זו תמונה יציבה.

איך קוראים את זה, בדוגמה של מאל״ו עצמה: ציון כללי 518 נמצא בטווח 500–524. כ־40% מהנבחנים קיבלו ציון נמוך מהטווח הזה, כ־7% בתוכו וכ־53% מעליו. שלוש מסקנות ששווה לקחת מהטבלה:

• אמצע ההתפלגות צפוף. בין 500 ל־600 נמצאים כ־28% מכלל הנבחנים, כך שבאזור הזה עלייה של 25 נקודות מזיזה אתכם על פני אחוזים רבים.
• 700 הוא באמת קצה. כ־94% מהנבחנים מתחת ל־700 — כלומר 700 ומעלה הם כ־6% מכלל הנבחנים — וכ־3% בלבד מעל 724.
• הזנב התחתון ארוך. כ־6% מהנבחנים מקבלים פחות מ־350 — טווח שרוחבו 150 נקודות ומכיל פחות נבחנים מכל טווח בן 25 נקודות באמצע.

הסתייגות אחת, שעדיף לומר מאשר להסתיר: הטבלה מתארת את אוכלוסיית הנבחנים במתכונת התלת-תחומית, כי זו האוכלוסייה שקיימת עד היום. סולם הציון הכללי נשאר 200–800 גם בבחינה הדו-תחומית, אבל התפלגות הציונים בה תיוודע רק אחרי שיצטברו מספיק מועדים.

המתכונת התלת-תחומית — עד ספטמבר 2026

אם יש לכם ציון מלפני דצמבר 2026, או שאתם משווים בין ציונים, זו המתכונת שבה נבחנתם. ההבדלים:

• 9 פרקים במקום 6 — מטלת כתיבה ועוד 8 פרקי ברירה, מתוכם 6 נספרים (שניים בכל אחד משלושת התחומים) ו־2 ניסיוניים. זמן פתרון נטו: 190 דקות.
• פרקי אנגלית — 44 שאלות נספרות, 22 בכל פרק: השלמת משפטים (שאלות 1–8), ניסוח מחדש (9–12) והבנת הנקרא (13–22). החלוקה הזאת חזרה ללא יוצא מן הכלל בכל 26 הנוסחים. אותם שלושה סוגי שאלות הם גם מה שנבחן היום ב־בחינת אמירנט.
• נוסחת שקלול אחרת — (2×מילולי + 2×כמותי + אנגלית) ÷ 5 לציון הרב-תחומי; בהדגש מילולי (3×מילולי + כמותי + אנגלית) ÷ 5, ובהדגש כמותי להפך.
• הציונים לא מתבטלים — הם תקפים לשבע שנים לפחות, ומרבית מוסדות הלימוד יתחשבו בציון הגבוה מבין השניים למי שיש גם ציון תלת-תחומי וגם דו-תחומי.

ההודעה הרשמית על השינוי באתר מאל״ו, והתשובות על מה שקורה לציונים ישנים בעמוד השאלות והתשובות.

ומה עם אנגלית

רמת האנגלית עדיין נדרשת — היא פשוט נמדדת בבחינה אחרת. מדצמבר 2026 בחינת אמירנט היא הבחינה היחידה שדרכה מקבלים סיווג לרמת אנגלית או פטור מלימודי אנגלית, ונרשמים אליה בנפרד מהפסיכומטרית. מבנה הבחינה, אופן חישוב הציון והמה שקורה על המסך מפורטים בעמוד מבנה בחינת אמירנט.

שאלות נפוצות

מחפשים תאריכים? הם בעמוד מועדי הפסיכומטרי, שמתוחזק מול לוח המועדים הרשמי.

פסיכו-בוסט אינו משויך, מסונף או מאושר על ידי מאל״ו. הנתונים בעמוד זה נלקחו מפרסומי מאל״ו ומהבחינות להתנסות שהיא מפרסמת, ונכונים לתאריך העדכון שלמעלה. המבנה המחייב, סדר הפרקים ותנאי הבחינה מתפרסמים באתר הרשמי, ושם יש לאמת כל פרט שהחלטה תלויה בו.